בפואסט אפוקליפסה, ירושלים היא עיר שסיפקה את הסוד
ות своих תחת קירות עפר. האדמה נותרה חסרת גידול,
אך צומחות מוזרות מתפתחות בזווית אחת של העיר — בז
ירה העתיקה, ליד מערת הקבלה. רק מי שמתבונן בשכונו
ת החרדיות ומביא אוכל משלו יכול לראות אותן.
בלש משטרתי, רועי, מבצע משימה בסדום המוסרי. הוא ל
א מאמין בקברים, אבל כן באדם. בעבודתו, הוא מוצל מ
התפוצצות במתחם תעשייתי, ומגלה כרטיס עם שם של איש
ה שהייתה בת קבוצה מוסרית. הוא ממשיך בחקירתה, גם
אם זה פוגע בסקרנות אישית.
במהלך חקירה, רועי פוגש את לאה, עובדת בקיבוץ שנמצ
א על שטח שהשתנה מאז הפוסט אפוקליפסה. הם נפגשים ע
יוורים — בלי דיבור, בלי תעודות, רק לפי שבריר של
חלב ושרשרת מוזרה שהיא מחזיקה. הם מתחילים להכיר א
ת עולם זה מחדש, יחד.
המיסטיקה יהודית מצטיירת דרך הצללים: שמים שמתנשאי
ם כל לילה, קרני אור שמתפזרות מהאבק במערת הקבלה,
והצללים של אנשים שנעלמו. רועי מוצא את עצמו מתמוד
ד עם נוכחות של כוח זר — אולי חוטם של השואה, או ח
לק ממנה שלא נגמר.
במתקפה מפתיעה, לאה נחטפת על ידי קבוצה שמנסה לגנו
ב את הצומחות. רועי נאלץ להילחם בהן, אך מגלם גם א
ת הבחינה שלו — האם לאה הייתה נאמנת? האם הוא היה
מוכן לה相信 אותה, גם כשהاומרים שהוא צריך להאמין במ
שטרה ולא בלב?
הוא מאשים אותה, אבל היא מסרבת. במקום זה, היא חוש
בת שהוא חייב לאמín בקשר הזה. היא מראה לו את השרש
רת — סמל לאמת, או אולי לא.
הצומחות נעלמות overnight. רק שרשרת אחת נשארת. רו
עי יודע שחייב לסיים את זה. הוא מחליט לרדת למחנה
המסתורי, איפה הכל התחיל.
בדרך לשם, הוא מתבונן בצומח אחד שמתעורר מתוך האדמ
ה — כמו שליח של עולם אחר.
הוא ידע שזה יהיה קשה, אבל לא שזו תהיה הבחירה הכי
מרגשת שלו.
