הכפר קטן בלב ההר הצפוני נעלם מהתמונות. רק אחרי ש
בועיים של תיעובים ופסיקה מטלטלת, קלייר מגיעה למר
כז התיאום בפתח תקווה. היא חזרה בתשובה לפני שלוש
שנים, אך עדיין יש לה את המגבת הכחולה של התרבויות
העתיקות. בקערה שלה היא מצמצמת את כל מה שנשאר ממ
נה – עיניה, השרשרת השחורה, והסיפוק של לא להיות מ
בוגרת מדי.
המשימה של קלייר היא פשוטה: לשלב ציוץ עם דיווח רי
גול. אבל כשהיא פועלת לפי הוראות, היא מוצאת את הצ
ופן על היד של דינה, חברתה הסודית ממתקפת הרעב. די
נה, שהייתה תמיד בעלת התחייבות החזקות, עצרה פתאום
את כל הפעילויות. קלייר רואה בה את הבחורה שתמיד
רצה להיחלץ ממנה, עכשיו מתגלה כחברה נדיבה, אך גם
כמקור סיכון.
הצופן אינו רק צופן – הוא קוד לכניסה למערכת ארגון
מחתרתי שדינה פועלת בו. קלייר מביטה ביד הימנית ש
ל דינה, שעדיין נשמרת מאחור, ומגיעה להחלטה: היא ת
יכנס לחדר הערפל שבו דינה עובדת, גם אם זה אומר לפ
קח עליה כל הדרך. היא לא יכולה להישאר בצד שמאל של
סיפור הזה עוד.
היום הראשון של המשימה מסתיים בחשכה. קלייר יושבת
מול דינה, מקליטה את כל מה שהיא יכולה, ומביאה אית
ה סיבוב של כאב ואהבה אסורה. הדירה של דינה מילאתי
משאבים, ובעיקר – אהבה. קלייר רואה את עצמה refle
cted באחריות שדינה עשויה לקחת, ואת הביטחון שבכוח
ה לעצור אותה. אבל היא גם רואה את הפצעים – לא רק
אלו של דינה, אלא גם שלה, שמגיעה מזמן אחד שלא היה
צריך להישאר.
בסיום הפעולה, קלייר לא מצליחה להימלט. היא נשארת
בדירת דינה, ולא רק בגלל המידע. היא שמה לב למסמכי
ם על השולחן – תיעוד על ארגון שכולו מקיף את הקיבו
צים הלאנאמנים, ובתוכם את קלייר. זה לא רק ריגול.
זה שיתוף פעולה. וזה לא רק אהבה אסורה – זה מלחמה
מוסווית.
המשימה של קלייר הייתה לדווח, אבל מה שהיא עושה עכ
שיו היא להישאר.
