המתנחל יוסי לוי, בן 28, נשלח מהתל אביבית לצומת ע
ין כרם, מקום שבו התנועה החורפית קמה מחדש. הוא הג
יע עם משימה: להקים מרכז חינוכי לאזרחים ציבוריים,
אך מה שנמצא במקום היה תהליך חתרני שהחרדים הקימו
מתוך מתח הפוליטי והדתי.
בשבילו, כל ניסיון להכניס את המודרניות לחיי היומי
ום הפך למשימה מסוכנת. בקיבוץ, נשים שהביאו עמן רג
עים של דמוקרטיה פנו אליו ברגשות של מתח ואמונה. ה
ן ביקשו ממנו ללמד ילדים על זכויות אדם ולא רק על
סדר היום.
אך החרדים, שהתנגדו לריגול וביון, החלו לפעול. בלי
לה אחד, כפר חסן, מקום שבו חי גבאי חינוך מזרחי, נ
כבש על ידי פעילי החרדים. גבאי נחקר בביתו, ונמצא
בידו ספר קבלה שסימן לו מעקב. זה היה הפעם הראשונה
שהמתנחל נתקל בפועל בעובדה שהיא חלק מהעולם.
המצב הספיק להמריץ את היחסים בין המתנחל לבין החרד
ים. יוסי התחיל להתעורר לעובדה שמדובר בסוג של מלח
מה סודית, שמטרתה היא להחזיק את העבר – את הנוסטלג
יה החלוצית – ולא לאפשר להשתנות.
במהלך חגי שבועות, יוסי פעל בשקט. הוא קשר קשרים ע
ם נשים שגרו בצומת, ובאמצעותهن פתח תקשורת עם החרד
ים. הוא הרגיש שאסור לו לחזור למרכז, אלא להישאר ש
ם ולהבין את ההקשר האמיתי.
במהלך הלילה האחרונה של חג השבת, יוסי וקבוצת נשים
יצאו למסדר נסיעה חשאי לכיוון העיר. הם ניצלו את
הזحام של השבת כדי להוביל את הגבאי החינוכי למקומו
הבטוח.
המסדר הצליח. הגבאי חזר לביתה, והמתנחל הרגיש משהו
שונה בתוכו.不再是那個只想改變世界的年輕人，而是成为了那个理解世界必须被改变的人。
