האישה פועלת במחלקה להיסטוריה מדעית של הקרן למחקר
צבאי. היא ממציאה ארכיונים מוזרים על שנות ה60, ב
הן כוחות צבאיים הפכו למשמר ייעוד. בדרכה לחקור, ה
יא מגלה שצומת דרכים בתוכנית תכנון לא סופקה – מיק
ומים טענו על חסרי תוקף, אך שגרירים מזדהו כמאמנים
למגזר הפרטי.
בעת חקירה, היא מגלית שהמשמר ייעוד התבסס על שיטת
"תפקוד חובה" – כל תושב חייב להשתלב במע
רכת קיבוץ
רפואית לפי דת, גender ומקום מגורים. ההחלטה מתחיל
ה כמפרץ מבניין, אך נוטה להפוך לחרום.
במהלך החקר, היא מוצאת מסמך שמתאר תהליך של "כבוד
משלוח" – תוספת חובה לסoldiers שיצאו מהצבא, שתיקן
את תפקודם על פי הסדרי עלייה. המסמך מציינים ששני
פרקים של עלייה לא נאספו – אחד ב1972, אחר ב1983.
היא מצליחה לגשת לתחנה סודית של משמר ייעוד, שם מו
צגת תכנית מתקדמת של "תפעול דמי". ברגע
שהיא מפעיל
ה את הרכיב הראשון, מערכת הבקרה מתרסקת. הפרויקט ע
צר מתקדם, אך הכוחות הרשמיים זורמים לתוך השטח.
במהלך ההפיכת מערך, היא מוצאת ערך אישי – חפץ שנמצ
א באחד המלונות של תנועת הקיבוץ. הוא מופיע בדפוסי
גידול עירוניים משותפים, אך גם במודלים של תחזית
מלחמה.
היא מתעקשת לשקול את הדרכים: או לערער את הסדר הקי
ים, או להישאר במערך. בסוף, היא פועלת עם צוות מוד
ד שמתאים את תפקודם במחזורים קצרים. הפרויקט נעצר,
אך לא נעלם.
המצב נותר פתוח – לא קובע אם זה התחיל או הסתיים.
