בכפר עתיק בלב הגליל, שמשה גורן משחרר את פיו מפיה
ם של חלוצים מבית הספר לחקלאות. הוא מתנתח כמתנחל
אידיאולוגי, עם סיגר בפיו ועיניו על צדקה לאממשלתי
ת. בשעות החשכה, הוא יושב ליד המזווה, מקלף מסמכים
ישנים על חזרת העולים, ומחפש את זהות האדמה.
במהלך גיוס חובה, חבר קבוצה צבאית חשאית באזורי הג
בול מצטרף לשורותיו. בתערובת תרבות ירושלמית וקונס
פירציה קיבוץית, הוא נחשף למסמכים רגישים – תעודות
על חלוצים שנעלמו במבצעי שטח. בין הנסתרים, שם של
דוד בן沙龙, חלוץ שהגיע לפני עשרים שנה עם משפחתו מ
העיר התחתונה.
יום אחד, בזמן שמשה מעביר מסמכים למחנה מגורים צבא
י, הוא מוצא חוט אסוף בקבר. הקבר אינו שלו, אלא של
בן沙龙. הכתובת לא מתקיימת anymore – הכתובת של בית
משפחתו, שבאו ממנו והחליפו את הכפר.
המתח גדל כשמשה ממשיך לחפור, ומציע את המסמכים לאי
ש מרגלים. במקום לתגובה, מקבל הודעה מקריפטוגרפית:
"אתה לא צריך להיפקד". הרגע שבו הוא יוד
ע שמשה כב
ר לא יכול לשוב לחייו הקודמים.
במקרה בו מתנתח לזמן קצר, מצלמות צבאיות מקלפות או
תו בלילה, כשהוא מנסה לעלות לקבוצה סודית של מחקר
היסטורי. בסוף, הוא מתארח בבית חלוץ אחר, בלב תל א
ביב, כאשר המלנכוליה תל אביבית נשקפת מתוך החלון.
העולם של רטרו ישראלי משתנה – לא רק בזמנים, אלא ב
מערכת היחסים בין הזיכרון השואה לבין האדמה הנueva
. שמשה מפספס את הבחינה בהשתלבות של עלייה עם שואה
, אך לא מפספס את האדמה שמתחילה לצרוח.
הוא מביט בקבר של בן沙龙, ומחליט שאם משהו יישאר מאח
ור, זה יהיה לא רק הזיכרון, אלא גם הסוגיה.
