בשנת 1938, בשדה פלפלים בקברות הערביים, שף מסעדי
ישראלי מתאכסן בחצר של קיבוץ ציני. האוכל שלו מזוק
ק למכסה את נוכחותו, אך בלילה הוא מוצא חפץ בדרכו
– כוס ברזל עם סמל של גיורא.
כששעת הלילה מגיעה, השף מנסה להתחמק מהמישהר, אבל
נקלע למחנה של יושבים שהובאו מארץ ים. הם שומעים א
ת דממתו ומציעים לו כפרה: חזרה לציון, בטעות שאחרי
ת.
בשלב זה, השף מוצמד לקבוצה של חלוצים שמנסים להסתי
ר את מעמדם הקדום. הם מפקיעים ממנו את הכתובת של ב
ית הוריו, שנחשב למאובן.
במשמרת הלילה, השף מוצא את הבור החבוי תחת הגרן. ש
ם, בתוך ארגז עץ, מגלם את שמותיהם של כל מי שהשתלט
על האדמה. הוא עוצר את היד של אדם אחד, שמייחס לע
צמו את זכויות התיכנות.
היום לאחר מכן, השף עוזב את הקיבוץ. על מושב של חל
וצים, הוא מדגיש שבעיר שקטה לא יתכן שום רצון לחזו
ר.
הסודים שלו נותרו בקבר, אך ההווה של הקיבוץ לא יתא
פשר ללא הסכמתם.
