המקרה מתחיל באחד הסניפים של מסעדה קטנה בשדרות יפ

ו. בלש משטרתי דאז' קפלן, שנחשב למודרני מדי בשביל

החרדים, נשלח לשם כחלק ממבצע ניסויי שמתבסס על הד

לקת נרות חנוכה בתים שלא נמצאו ברשימות הרשמיות. ה

וא מתעקש להדליק את הנרות בעצמו, למרות העצירה החש

אית של השוטרים. ברגע שהנרות התændו, הוא רואה בחל

ון את ילדה צעירה, מזרחייה, מביטה בו עם מבט חוטף.

במהלך חמשת הימים של חנוכה, דאז' מגלה שהחוגגים הנ

וראים ביותר הם לא תושבי העיר, אלא עולים חדשים שמ

סתגרים בסלוןיהם, מנסים להתחבר לתרבות שלא בחרו בה

. הוא מתחיל לפקח את ההגירה, את האנשים שמעליהם לא

נכתבה שום דוח. פערים חברתיים מופיעים כמו סכיני

רזה – בין זוגות נשואים מזרחים שמנסים להישאר יחד

בלי להיפרד מקרנות הכסף, לבין חרטמים חרדיים שמדלי

קים נרות במילות אמת ולא בפיזיקה.

הוא מוצא תיק מידע לא ממוסגר – של ילדה מזרחייה שה

ייתה מוערכת להיחשב כלא מוסרת, אך דווקא היא חצתה

את הגבול עם חרדים. ברגעים האחרונים של חנוכה, הוא

נאלץ להחליט: האם להגיש את המידע, או להשאיר את ה

ילדה בצל הבניין התחתון שלה, שם כל פער חברתי יכול

להפוך לעובדה.

הוא בוחר להדליק נר אחרון – לא עבור עצמו, אלא עבו

רם. וכאשר הנר מת熄, הוא מרגיש את מלנכוליה תל אביב

ית – זו שאינה קשורה לפוליטיקה, אלא לצורות חיים ש

נשכחו, ונשכחות שוב.