צלף בלילה האדום

בשנת 1946, בשולי תל אביב העתיקה, התחלה סערה צלף

בודד, דן, שעבד כמשמר צה"ל בזירה הכפרית. לילה אחד

, במהלך תרגול קנייה, הוא מוצא פתקון מבוגר עם שמו

של אחיו, רועי, שנעלם ללא הסבר. דן מתעקש להתרחק

מהקואליציה הפוליטית שהביאה לשבירת הבניין שלהם —

משפחת לוינספלד.

העולם של דן שונה: פנטזיה מוסדרת על ידי חוקים לא

כתובים. כל שעה אחרי השבת, בלב העיר, קיימת "עיגול

ה" – מגרש בלתי רשמי שבו תושבים יוצרים מדינות זמנ

יים, שוקלים שאלות על שייכות, ומאפשרים לחייהם להי

שאר בספק. דן, שלא כמו אחיו, לא חזר משם. רועי, שה

שתלט על עיגולה, התערב על הקיום של משפחת לוינספלד

מול כוחות שהשתלטו על הקיבוץ והעיר.

המשפחה של דן, שכוללת גם את אמו, ילדה חרדית בשם ל

אה, והאם הנשכחת של רועי, ניצבה מול טראומה של שבו

ת. הם לא יכולים לחיות בלי בית. כשדן מגלה כי רועי

השתלט על עיגולה, הוא מתעורר לאמת – משפחתו לא יכ

ולה להישאר יחד אם לא תמצא דרך למחזור את הכוחות ש

מנסים למחוק אותם.

במהלך חיפושו אחר אחיו, דן פוגש בחברתו של רועי –

גבר בשם מיכאל, שחי בלב עיגולה והחלימ על שבטיות ח

דשה, אחת שכוללת את כל גלגלי התרבות הישראלית. אך

מיכאל יודע משהו שדן לא: רועי כבר לא חלק מהעולם ה

זה. הוא נעלם בתוך ההפסקה ההלילית, במקום שבו כל ש

עה היא גם תחילתה מחדש.

המood המלנכולי של תל אביב לא מרשה לדם לחזור. דן,

עם עיגולה שלו, עם המשפחה שלו, עם הזיכרון של רוע

י, פונה אל השפה. ברגע האחרון, לפני שהעיגולה תיעל

ם, הוא מראה את הכתובת האחרונה של רועי – בבית הספ

ר הישן של קיבוץ חורש, מקום שבו כל תקווה נותרה רק

באדמה.

הוא מוצא את רועי. לא חי, אלא מת. אך בידו יש ספר

קטן, קריאת קבלה. זה לא סיום. זה התחלה.