בקרבת חורף 1946, סירה קטנה עגנה בחוף כרמל. בתוךי

ה – רופאה צבאית בשם דליה, שהגיעה מביקום על גבול

העיינות כדי לטפל בפצועים של מחתרת ירושלים. היא ל

א רק רופאה – גם מרגישה את קצב החשש הצומח בגושי ה

מוסדות, ובין השורות של הסדר הנовый.

המפת הלא חוקית – מסמך צבעוני, חתוכ מארכיון עתיק,

נמצא בידי דליה במהלך טיפול באדם שנפגע בשליפה. ה

וא היה חלק מהמשמרת האמת, אך נפצע ברמז לשבירת אמו

נה. המפה מראה מסלול אל שדה תעופה סודי, מקום שבו

יתכן שהמשמרת האמת פועלת בלא הרשות.

דליה משאירה את הפצען, אבל הילדה שלו – בת שלוש –

נעלמת. במקום להיפגע, היא מתעכבת על דליה, כאילו ת

זכורת שאיש לא מוכן לוותר על משפחה. דליה מתארשת,

ובחיפוש אחר הבת, היא מגיעה למתחם שבוי, שם היא מג

לה את שמו האמיתי של הפצען: חיים, והأنוכי שלו: מר

דכי. הוא לא רק חבר המשמרת – גם ראש קבוצה שתכננה

להפיל את הסדר הנовый.

המפת הלא חוקית לא רק מסמך – היא מטלה. דליה מביטה

בו, ומבינה שהיא עומדת מול בחירה: האם להגיש את ה

מפה לרשויות, או לעזור למדורי'י'? אך לפ

ני שהיא יכ

ולה לחשוב, מחליפים את הרגעים – השרשרת של האמונה

נשברה. מרדכי נסער בלבו, והאם של הילדה, שעמדה בצד

השני של הסערה, מכריזת על בגידה.

בדיוק כשדליה עומדת להתקשר לרשויות, היא רואה את ה

בת שלה מתקפלת בפינה, עם מסמך מטושטש בידיה. היא מ

ביטה בה, ומבינה שזה לא רק ילדה – אלא עדים. הילדה

ניצאת, והמפת הלא חוקית מונחת על הרצפה, פתוחה. ד

ליה מתעכבת, ומגיעה להחלטה: להשלים את הדרך, ולהבי

א את האמת אל היכל של הסדר הנовый – בלי שום מילה,

בלי שום ריח של זרה.