הנהג מונית, יוסי, חי בעיירה קטנה עלייה מזרחיים,
שם המים קרים מהר מדי ואת הלילה מתנהלים בהיסטוריה
של גנים תקועים בלב מדבר. הוא לא ציפה לפגוש את א
שתו, רחל, שוב — אחרי שנים של התרסקות עם ילדיה. א
בל כשהיא מגיעה עם בגדים טריים ואלמנה פנים, הוא מ
בין שהחיים עדיין לא הסתיימו.
המשפחה מתגוררת בבית קטן שנבנה על גן ישן, שהוקם ע
ל ידי חלוצים שניסו לשרוד במדבר. אך הפעם, הצלחה ז
ו הפכה לטעונה. רחל גילתה שגינה נבנתה על שרידי בי
ת עתיק, שבו נהרגו אנשים במערכת של נקמה דומה.
המפלצות שמגיחות מתוך הגן — יצורים מסוכנים הנובעי
ם מהשומש הקשה והעננות החסרת סדר — מתחילות לפקוח
עיניהם. יוסי מוצא עצמו בין שתי דרכים: להישאר בבי
ת וביתו או לחזור לطريق הכבישים, שם הוא זכר איך ל
היראות כמו אדם רגיל.
הבית מפסיק להיות מקום sûr. הנקמה הדמיונית של הגר
עין העתיק מתעוררת מחדש, כשהילד הגדול של רחל, דבי
ר, נעלם בלילה אחד. יוסי חייב למצוא אותו, גם אם ז
ה אומר להקריב את כל מה שנשאר לו.
המפלצות הופכות לעניין של יומיום. הם מבקשות נזקקי
ם, תחושות, דיו. רחל, שמכבדת את הרוחות, מנסה להבי
ן מה קורה. היא מוצאת ספר קבלה ישן, ששומר על ההיס
טוריה של האדמה הזו.
במצב של חוסר סדר, יוסי מתעורר למחרת בלב המדבר. ד
ביר מחזיק את ידו, אך עיניו מביטות אל עבר השמיים.
"זה לא היה ניקום," הוא אומר. "זה
היה מצטבר."
המשפחה חוזרת הביתה, אך הבית כבר אינו שלו. יוסי מ
אבד את מעמדו כנהג מונית. במקום זה, הוא מוביל תנו
עה חדשה — של בני אדם שיכולים לראות את העבר שבכל
גן.
המפלצות נעלמות, אבל הנקמה לא. הצלחה במדבר היא דב
ר אחר.
