בשנת 1935, תל אביב הלילה נוצץ באורות צהובים, אך

גם בצל אספונות של תקופת עתיק. רעיית האלמנה, מורה

להיסטוריה בשם לאה, נמצאת בלב קיבוץ דתי קטן, שמת

נגד לשקיפות החינוכית שהביאה אליה. היא מטפלת בכית

ה של ילדיה, אך בלילה אחד, במהלך חתונה מסודרת שנע

רכה בבית התרבות, מתח מיני מתעורר ברגשותיה בין גב

ר מהעיר, מנהיג סיעת חירויות.

היום הראשון של החתונה הוא מונוגרמיה של טקסיות ומ

סורות. לאה, שתמיד פיטרה את המורשת הלאומית, מוצגת

כמשהו שאינו שייך לאזור – מורה מזרחייתתל אביבית,

שמגיעה מאיזור שבו עתיק הפך למציאות. בסוף היום,

היא נתקלת בבחינה על תקופת העתיק, ובמקביל, מוצגת

כאדם שמתמודדת עם מצבייה של עצמה.

היום השני מתחיל בהפתעה – נספח צה"ל שמביא消息称 של פ

יצוץ בזירה הדרומית, שמעורבב בזירת החתונה. לאה, ש

התגלתה כמי שמכירה על ההיסטוריה של הערים, מתחילה

להבין את הקשר בין תקופת העתיק לבין הסיכון הנוכחי

. התרסקות זו יוצרת מתח מיני שלא היה צפוי – בין ל

אה לבין הגבר, שמצא בה דמות מרכזית של עתיד שונה.

היום השלישי הוא יום של פליטת ערכים. לאה, שמגלה ש

אינה רק מורה, אלא גם שוטרת פנים, מוחקת את התכנית

המקורית של החתונה. במקום זה, היא מארגנת מסע למח

נה עתיק, שם תצפית על האופן שבו עתיק השפיע על תחו

שת הכישלון והתקווה של העם. הגבר, לאחר שמאבד את ש

יקול דעתו, מבקש להישאר לצדו, אך לאה, שתמיד ראתה

בקשרים אלו סכנה לשקיפות, פועלת לפי חוק: כל קשר ח

ייב להימשך בצד אחד או בשני.

היום האחרון, החתונה נעשית פרידה. לאה מפסיקה מללמ

ד, ומכבדת את ההיסטוריה שלה לא כחומר לימוד, אלא כ

חיים אישי. הגבר, שהתבגר בתוכה, מחליט להצטרף לעתי

ד אחר – לציין את עתיק בכתבים, ולא כסיפור של חובה

, אלא כסיפור של חירות.

התוצאה? לאה חוזרת למחנה, אך אינה מפסיקה לחשוב על

הבחירות שבחרה, והאפקט של עתיק על חייה – לעולם ל

א נשכח.