העפיפרון נשמט בפינה של חדר הסתרה, ליד דלי מים קר
וע. גבריאל פלדמן, ניצול שואה מבריסק, עמד מול תרש
ים עץ זית שנשבר חלקית — סמל לשליט המעבר בין העבר
לעתיד. הוא היה אחד מחמשת הנבחרים של "הגברים
", ק
בוצה חשאית שהשתלט על טכנולוגיה עתידית שנגנבה מבס
יס ארטיזון.
העולם השתנה כשהאור הפך לכוח. מדע בדיוני לא היה ר
ק הרומנטיקה של ספרי ילדים — הוא היה מנגנון שיכול
ים להשתמש בו כדי לשלוט בהיסטוריה. התרחשות בשנות
הארבעים והשישים יצרה צינורות של זמן, ו"הגבר
ים" ה
תמודדו עם עלייה של נזירים חרדלים שטענו שהזמן הוא
נחלת אלוהים, ולא של בני אדם.
טראומה היסטורית חיברה את הגבריאל לסבתו, ילדה קטנ
ה שהגיעה לארץ בחמש השנים הראשונות של העלייה. היא
נשמרה על ידי מוסד צבאי, אך כשאלה נעלמה, הגבריאל
החליט להחזרה אליה. ההליכה הייתה לא רק דרך ארץ,
אלא דרך הזיכרון.
בשבת חצות, בפרוזדור של קיבוץ קדםממשלתי, הוא מצא
אותה — אך לא כ ילדה, אלא כצל שלה, עשויה מקרני או
ר. הדלקת נרות בליל חגיגת עצמאות יצרה רמז: כל נר
שנדלק היה מסמן נקודה בזמן שבה ההיסטוריה יכולה לה
שתנות.
המשפחה שלו, שנותרו בקמפוס מוסרי באוניברסיטה של ת
ל אביב, נמצאה בלב של מעשה מלחמה עתידי. דרמה משפח
תית פרצה כשאחיו הגדול, מפקד צה"ל, ניסה להגן עליה
ם בעזרת מכשירים שמתבססים על חוכמה קבלה. הגבריאל,
שניסה להימנע מאלימות, נאלץ לשרוף את עצמו במערכת
זמן שגיאה — הפעם האחרונה שראה את הסבתו לפני שהי
א נעלמת שוב.
ה свет (האור) נכבש. הכוח שגנבوا מתפוצץ לנקודות ז
מן, ועם זה — גם התרומה של הגבריאל. הקיבוץ הפך למ
רכז של דיון פוליטי על אופי המדינה העתידית, ובין
חרדים לפלסטינים, בין קיבוצים למושבות, הבינו שההי
סטוריה לא תלויה בקבלה, אלא בבחירת אנשים.
הנורמות נשברו. הכוח נמחק. אבל הצל של הסבתו עמדה
במקום, כזכוכית מוחללת, לחיות בתיאוריה חדשה.
