הסערה הפכה את תל אביב לקווי צללים. עיר חדשה נבנת
ה מעל השכבות של תקופת הביטחון והעולים, אך לא כל
מה שנבנה היה רציף. תכנון עירוני משותף בין חרדים
ורפורמים גרם לתהומות שלא יכלו להתאים לעיניים של
אנשים כמו דרור, חייל בזירת המילואים שהתגנב לרחוב
הרצל במטרה למצוא איזה זוויג ניחוח אחרי תום שירו
תו.
דרור נחטף בלילה שמשהו השתנה. לא ידעו מי הם, אך ה
ם חיברו אותו לשלט מרכזי בעיר באמצעות מנגנון כימי
שהפוך את הסימנים החיצוניים שלו למפת פנים. זה הי
ה חלק מהפרויקט "צלב", שמטרתו הייתה לבר
ר האם יש ס
יכוי לבנות מרכז מעורב של חוכמה עתידית.
לאחר שלושה ימים של עיכוב, נחתה רונה, חוזרת בתשוב
ה ממזרח התיכון, עם מכתב ממייסדי הקיבוץ הדרומי. ה
יא חיפשה את דרור, אך במקום לגלות לו את עצמו, היא
עצמה הפכה למקור הכוח העל טבעי – רמז שנמצא בחוטי
האגדות הקבליות שהשתלטו על משפחתה.
הכוח הזה לא היה רק רגשי. הוא הפך את רונה לחלק מה
שכבה הפנימית של העיר, אותה שכבה שהייתה נעלמת מפע
ם לפעם, כאילו היא לא הייתה חלק מהעולם. היא הרגיש
ה את ההבדלים: אור מוזיקלי, טעם של מים שלא היו קי
ימים בשום מקום אחר, והיכולת להבחין בין דמויות שמ
חאו עליהן.
הקבוצה הסודית, שתיקה מאחוריה, יצרה מבנה רלוונטי
מתוך הכוח הזה. הם חשבו שדרור יוכל לשרת כמפתח לשי
נוי. אך רונה, שראתה את האמת – שאנו לא חיים באדמה
אלא באור הנוגע ללב – בחרה להרוס את הפרויקט.
במצפה העליון של העיר, במהלך שבת, רונה יצרה צל של
צלב משלווה. זה היה התחלה.
העיר קברה את הצלב, אבל לא את האמונה בו.
דרור חזר הביתה, אך לא כמו לפני.
הכוח לא נעלם – הוא רק עבר מידי אדם לאדם.
