ייניב עלה לאיים בלב תל אביב, חוטם נקי ועיניים שב
רות מזמן. הוא חלק מהחוג הלא חוקי של גברים שמאחור
י הסצנה מחפשים את הפתרון האמיתי לבעיית האדמה והע
ם. קיבוץ דרומי, שפגיע במשבר פוליטי, הפך למוקד אק
טיביסטי, אך גם למקור של כישוף קבלי שמסתיר את ההר
ס שבнутו.
היום, במהלך תערוכה לא רשמית בחצר בית ספר ישן, יי
ניב מצא קטע ספר ישן שמכיל סמל קבלי מוזר – חורש ש
ל שושנים שחורים, מסמך שנכתב בידי חוקר קבלה שהתעל
ם משכנתא. כשהוא ניגש לשקול אותו, נתקל באדם לבוש
בגדים צהובים, נושא גביע מלא בדיו. "אתה לא יכול ל
קרוא את זה," אמר האיש בקול ניחוח.
היום, ייניב החל להרגיש את הכוח על טבעי – כאב חצי
פיזי, כאב שמתפשט כמו אש מבטן. הפעם, לא היה רק רי
ח של דיו, אלא טעם של דם.
במהלך לילה אחת, הוא עלה לחדר מגורים בו חיה משפחת
חלומית, שחייכה לו עם עיניה המות熄ות. היא נתנה לו
מפתח לארון עתיק, שם נמצאה מפה עתיקה של ארץ ישרא
ל, כתובה בחרוזים קבליים. הכתובת שבסופה הייתה לא
מקום, אלא זמן: 1948.
היום, ייניב מתעורר עם סימן על אצבעו – סימן שהופך
אותו לחלק מהכוח על טבעי. הוא לא מצליח לחשוב בכו
ח רגשי, אלא בכוח של זיכרון. הכוח הזה לא נותן לו
להבחין בין מה שהוא רוצה לבין מה הוא צריך.
במהלך השבת, הוא נשלח לשלוח הודעה למרכז הלא חוקי,
אך במקום להגיע, נתקל בסערה – סערה של אש ואדמה.
הפעם, לא היה ספק: הכוח על טבעי השתבש.
במהלך הלילה, ייניב יושב מול המפה, מדביק את סימנו
על הכתובת של 1948. הפעם, הוא לא רואה את עצמו כח
לק מההיסטוריה, אלא כמי שעומד לשנות אותה.
הסערה בלב תל אביב לא הסתיימה. אבל הפעם, ייניב יו
דע שאסור לה להתפתח לסיפור של אמת.
