השככה השניה

המיסטיקן עמד מול חורבנית קבורה במחנה של צה"ל, אר

גון שהשתלט על כל נסיעה ומעבר. הוא חזר מהגשר שבעי

ר, מוקד מוסרי שבו התחברות בין גברים וחרדים לא הי

יתה אפשרית. הכוח שלו, שנבע מהתפוצצות של קבלה עתי

קה, נעצר בשעתו.

המפלצת שיצא מאחת מהקרנות שבצדו של המתחם, נשלחה א

ליו בעקבות הסכם שיכור עם סמל צה"ל. היא לא הייתה

חיה, אלא רוח שמתאימה לשיטפון של זיכרון שמאז נסגר

. המיסטיקן ניסה להגן על חברו, מפקד יחידה שסיים א

ת שירותו והתחיל לחיות בקיבוץ.

החבר הפך לסוכן של הארגון, שרצה לאיים על שכניהם ד

רך טכנולוגיה מתקדמת שכוללת שידורי רוחות. בלילה,

המיסטיקן נחטף לקבוצה שמשמשת כביתבית למסיבת קיילי

נג. שם נחשף שמדובר בכלי עץ שמקורו בזמנו, והכוח ש

לו היה נוגע גם לרוחות שנספו בתקופת החרדישות.

בשעת חצות, הקבוצה התפוצצה במחווה של עירונייה. המ

יסטיקן השתחרר מהקשר שלו לאחר שמצא את הכתובת של ח

ברו, שחייה בקיבוץ. הוא שמר על הכתובת, אך נאלץ למ

חוק את הדמות שלו מהספרים שמשמשים כהקשר לרוחות.

השככה שחלפה לא הייתה רק במרחב, אלא גם ברמה של מד

יניות. המיסטיקן לא חזר לצבא, אך גם לא התנגד למדי

נה. הוא עבד ככותר בקיבוץ, ושם נתקל בקושי של אהבה

אסורה בין נערה חרדית למישהו מבית הנשיאות.

הסכסוך התפתח בצל שישי, כשהנערה החלה לשקול להתרחק

מהמשפחה. המיסטיקן לא יכול היה לטעון עליה, אך לא

יכול היה גם להריע. הוא ראה אותה בפינה, ושם ניגן

על הפסנתר שלה – קולה היה כמו קול של אלוהים שלא

הרגיש אותו עוד.

בשבת, כשכולם חזרו מהעיר, נותרו רק שניים: המיסטיק

ן והנערה. הם שכבו יחד, ולא נאמר שום דבר. רק שהשכ

כה השתנתה, והנערה הפכה למשהו אחר – משהו שמכיל את

המיסטיקן, אבל גם את הכוח שלו.

המיסטיקן לא חזר לצבא. הוא לא עזב את הקיבוץ.但他留在那

里, וכאשר הבין שהוא לא יכול יותר להתחבר לשני העול

מות, הוא נשלח לרחוב.

השככה השניה לא הייתה רק מסע, אלא גם שעה שבה כל א

חד ניסה למצא את עצמו.