כדי להשלים את תקופת התנדבותו, רועי מוזכר לחיות ב
קיבוץ נמלים, מקום שמתבסס על מסורת חקלאית קדומה ו
מחפשים להרחיב את יסודותיה. הוא מגלה שבעיר השמורה
, פלשתני חרטומים גמישים מבצעים פעולות מחתרתניות
מוצללות, והכפר מנסה לשמור על נייטרליות.
הכפר מוטמע בערבה בין ההרים, אך לא כל תושב שלו מע
לה את העיניים אל האופק. דבורה, בת משפחת ידועה בז
ירה, היא אחת המספרות בסתר, אבל גם היא נאבקת בלחצ
ים שהמשפחה מציפה בה. רועי מתחבר אליה, אך הקשר אי
נו פשוט – הוא עוזר צבאי, והיא בת משפחה מוסרית, ו
מתחין בין שני עולמות שונים.
במהלך הלילה הראשונה, רועי מוצא את דבורה בחצר, מא
שפת סיגריה באור נר. היא מדברת עליו בלי שום הספק,
כאילו כבר מכירה אותו. הוא מבקש להסביר מה היא עו
שה שם, והיא עונה במילות חדה: "אני לא כאן כדי להג
ן עליך, אני כאן כדי להגן על מה שנשאר."
המצב משתנה כשעוזר צבאי אחר, יוסי, מגיע לקיבוץ בס
יום שירותו. הוא מוכן לשוחח עם דבורה, ומשם מגלים
ששני הגברים נמצאים בשוליים של אותה מסגרת. רועי נ
אלץ להחליט – האם להישאר בצד של המסורת, או לשקף א
ת הקידמה שבכוחו?
באמצעות פגישה חשאית, רועי מראה לדבורה את הצללים
שצפים על הכפר. הם עומדים מול מסדרון של בתי חולים
, ומבינים שמי שגר בכאן אינו רק עוזר צבאי – אלא ח
לק מהסיפור הגדול יותר.
לבסוף, רועי משחרר את עצמו מהמסדרונות הנוספים. הו
א ממשיך להתנדב, אך מפסיק להיות חלק מהמסדר הישן.
דבורה עוזרת לו להסתלק, והקשר ביניהם הופך למשהו ש
לא יכול להיחשב כחלק מהקבוץ.
המצב הסודי של הכפר לא נפתר, אך רועי יודע כעת שהמ
סדר שחלחל בו אינו רק מסדר חקלאי – אלא גם רוח של
תנועה, של שינוי, של קידמה.
