בקרבת קיבוץ חילוני, הארכיאולוג דביר מוצא חוטם של
אבן עם חרוזים ישנים. הוא מאמין שזה סמל עתיק של
צבא ההלויים, אך החרוזים מייצגים סימני חילונים. ה
וא מעלה את העניין באקדמיה, אך לא מוצא תשובה.
באותו זמן, כוח טרור חרדי מתכנן פיגוע בעיר תל אבי
ב, במטרה להשמיד אתר חילונידתי שנחשב חשוב. הם חוש
בים שהארכיאולוג דביר ימצא את הסמל, ויוכל להוביל
אותם לתחנת רכבת נחפרת.
דביר, שלא מודע לסכנתו, עובר ליד מוקד צה"ל בלב הע
יר. הוא מבקש אישור לערוך מסע מחקרית לכיוון הנחל,
אך מוחלט עליו להישאר במקום.
הפיגוע מתבצע. התחנה נחפרת, אך במקום מצאו רק שריד
י תפילות וסמלים מוסריים. דביר, שהגיע לשם בטעות,
רואה את האמת – הטרורISTS לא חיפשו את הסמל, אלא א
ת הדמות שלו, כדי להרוס את גשרי הביטחון בין חילונ
ים וחרדים.
הוא מכריז על כך בפני הקהילה, תוך כדי לחימה עם חש
שותיו לגבי עתיד מדינת המודרנית.
הארכיאולוגיה שלו לא הייתה רק חקירה של העבר, אלא
גם התערבות ברשימת ההיסטוריה.
האיסטוריה לא יכולה להישאר רק בזמנינו – היא חייבת
להשתנות, ולהביא עםיה את החרדה הקיומית של כל אדם
שמחפש את מקומו במציאות חדשה.
