הנהג יוסי, עם נעלים קרועים ופינה של מטילון צבוע
בשקיות פלסטיק, עצר בתחנת דלק בצפון תל אביב. תארי
ך: 1938. הקונפליקט לא היה רק בין קבוצות – אלא בי
ן מצוות, ובין מה שנותר משלמות עתיקות. הוא לא רצה
להשתלט על זה, אבל כרטיס שהושם בתוך מכסף הבוס של
ו הציע לו "דרך".
הוא נסע למבצר עתיק בלב המדבר, שם חסידים מסתוריים
התאספו בלילה אחד, עם ספר קבלה שנדמה שלא ניתן לק
רוא בו. הם הציעו לו חלק במזון, אך בתמורה – לבקר
את הכתובות שכתובות בהן סודות שגלו מבית המקדש.
המצב הפך לאחד אובדן השכלה: כשיש זכות לדחות את הא
ל, יש גם אתגר לטעון אותה בחזרה. יוסי, שבחייו עבר
משפטים על מעשים שנחשבوا חסרי אמון, חש שכאן – או
לי – הוא יכול להיות יותר מנהג מונית.
במבצע לילי, שבו חסידי קבלה חזרו לערבות של ירושלי
ם כדי להציל את מה שנשאר מהמשיח, יוסי מצא את עצמו
מול תחרות לא צפיה: לא רק חיילים, אלא גם תפילות.
הוא נאלץ לבחור בין הדרכה חסידית לחינוך צבאי, וב
ין לשאת את הספר או להרוס אותו.
היום التالي – הוא עמד בכניסה לבית הכנסת העתיק, ע
ם ספר פתוח על כתפיו. הרגשות של גאווה מקומית לא ה
יו כמו קודם. הם היו כמו טקס מוסרי, שבו כל אחד מח
זיק חלק מהתוצאה.
העולם השתנה – לא בגלל נשק, אלא בגלל סוד שהגיע אל
מקום שמעולם לא רצה לקבל אותו.
