העם הולך ונעלם. המושבה של קיבוץ עין דורן תוקפת ע

ל ידי גזעי משפחות עתיקות שמתנהלות במאמץ לשמר את

הסמכויות שלהם. העולה החדש, איגור, מגיע עם דמיון

לחיים חדשים, אך מוצא את עצמו מוכנס למסדרת מלחמות

פנימיות על חציית שטח, שכר תיירות, והשתלבות במשפ

חה מקומית.

במהלך שבועות, איגור מבקש להתחבר למשפחה של רומן ב

ין מגזרים – בן של חרדים וילדה של מזרחים – אך מופ

רע על ידי מסר שגרתי: "אתה לא שייך כאן"

. הוא מנסה

להתאים, אבל נתקל בדוחק שהולך וצובר כוח – גיוס ח

ובה למשטרה ממשלתית, שמשמעתו היא לסיים את כל הניס

יונות של צמחים קדומים להתחבר ולשתל עצים חדשים.

בשבת, בשעה שכולכם מחוברים לשלשנים ולחמלה, איגור

עוצר את עצמו בכניסה ליער. הוא רואה את האב של היל

דה, שעוסק בזיהוי עץ זר שנשא עליו שורשים משמיים.

הוא מתבקש להסיט אותו, אבל בחר להישאר. בתגובה, המ

שטרה מגיעה, והמשפחה הקיימת מכריזה על "השגחה

" – ח

ובה לאיים על מה שנשאר.

בשבוע הבא, איגור מתגלם בפינה של קיבוץ, ומציע לעצ

מו להישאר. הוא ממשיך את העבודה, אך נוטל חלק בפסט

יבלים שכוללים רק את אותם שיצאו מהשורה. הוא מפסיק

להרגיש כמו outsider, אך גם לא כמו חלק. באורח אח

ד, הוא עוזב את הקיבוץ, ולבסוף, מופיע בשמורת טבע,

שם הוא עוצר את עצמו שוב – לא כדי להתחבר, אלא כד

י לשקוד על עץ שמאכלס את כל השטח.