הסערה החלה בשעה 18:00, ביום שבת של אוקטובר 1946,
כשצלף בודד חזר משגרתו לפלפלים במושבה עין גדי. ה
וא חצה את הכביש המוביל לעיר, נעלם בשמורת החרדים,
ומצא עצמו מול מבנה עתיק בלב מערב ירושלים — מקום
שנחשב למקורה של ירושלים המיסטית, אך גם למקור של
תחושת איהאמונה.
בזמן שהעולם התפזר לשבת, צלף בודד ניצל את השקט לה
צטלם באחד הבניינים. הוא היה מוכן לאבד את החיים א
ם זה יקח אותו קרוב יותר לאמת. אבל במקום סמל דתי,
הוא מצא מכונת הדפסה ישנה, מסודרת עם מחברת כותנה
ורשימת שמות.
הפיגוע הטרוריסטי התרחש במרחק של חמש רמות. צלף בו
דד ניסה להימלט, אך הגענו למסקנה שלא ניתן להתעלם
מהסיבוב השני של ההתקפה. האוטו הסופי נסגר עליה, ו
השעון של הרלוונטיות שלו עבר את השעון האחרון.
באמצע השרשרת של הפיגוע, צלף בודד זכר את המחברת ש
החזיק. היא הייתה מלאה בשמות של אנשים שראו אותה,
אך לא ידעו מה הם יראו. בין השמות היה גם שמו.
בשלב שבו חשב שהוא יסיים את היום בזעם, נפתח לו פת
ח קטן. ירושלים המיסטית הוכיחה שהיא לא רק סיפור,
אלא גם מעשה. כל פינה של העיר החשכה את עצמה, והצי
פורים עצרו להשיר.
צלף בודד נאלץ לברוח דרך מדרגות מוזיאוניות, ברגעי
ם בהם לא היה לו זמן לחשוב. הוא חצה את חומות העתי
קות, וחיפש את הכניסה לנחל שדה הלוי.
כשנחתה הظلام, צלף בודד הגיע לנקודה שבה לא היה לו
יותר מדי זמן. הפעולה התחילה מחדש, והפעם הוא היה
חייב לסיום.
היום הסתיים בשעון 23:00, עם צלף בודד שניצל את הש
בת, אך גם את הפיגוע. לא היה לו זמן לשכוח את המחב
רת, אך גם לא להתחיל את הצלם הבא.
הוא נשאר לבד, בעיר שמעולם לא הוסיפה לו ניחוח של
אמת.
