הסבתא עייפה מהשכונה החרדית, אך נותרת בקיבוץ עם ג
ידול עלייה. בלילה, סערת רוח מגיעה עם קולות ציון
ורמזים על מבצע לילי. היא מוציאה את הסכין שבאצטוו
ה של אביה, מוכנה לסיים את היציאת משפחות.
הסבתא חשה כי היעדרות של זרים בשטח תורמת לעימותים
החברתיים. היא מוצאת עצמה בסמוך למסילת רכבת, מוק
פת בקרבות פנימיים בין קבוצות. במבט ראשון, היא חו
שבת שזה לא לה. אבל כאשר מתגלה שהיא מוגדרת כ"
;האם"
, היא חייבת להחליט אם להגן על ילדה או להישאר מתח
תיו.
במבצע לילי, הם מנסים לפלוט את האנשים המובלים. הס
בתא נפגשת עם חייל צה"ל שמכסה את שמה. הוא מבקש לה
צילה, אך היא מצפה לו. הם מחליפים שיחה קצרה, והחי
יל ממשיך בלי להכיר אותה. היא מפסיקה להאמין במשמע
ת.
הסבתא שמה לבושה בלבוש עתיק, מתחילה לנוע במחזוריו
ת של קיבוץ. היא מוצאת את הילדה במטבח, שמנקה את ה
אביזרים. היא עוצרת את הילדה, מדברת בה בערבית, ומ
ציעה לה להירגע. הילדה מביטה בה בחשכה, ומבינה שאם
תמשיך לשכוח, גם היא תצטרך לשכוח.
הסבתא עוזבת את הקיבוץ עם הילדה. הם נוסעים לירושל
ים, מוצאים מקום במשכן. בלילה, הם מחלמים על גנים
שטרם נבנו. הסבתא מרגישה שהשינה שלה לא תרד עד שיפ
ן את כל מה שנשכח.
